השבוע שאלה אותי מישהי מה אני עושה.
התשובה המפורטת בסוף.
לפני כמה שנים אם הייתם שואלים אז הייתי עונה בבטחון ״אני מרפאה בעיסוק״ זה תחום העיסוק והפרנסה שלי. הביטחון היה וודאי אבל מלווה במחשבות לעזוב, לשנות מקצוע, לגלות מה עוד אני יכולה ללמוד, לתרום, להרוויח ולהציע.
מקצועות טיפוליים מאד מאד שוחקים. אני הכלי.
הכל עובר דרכי, מוכל, עובר פילטר, מתווך החוצה ומשם יוצקת תהליך עם ההורים והילדים בהם אני מטפלת.
לאורך השנים נצברות השכבות של הסיפוק, הגאווה, הכאב, ההזדהות, האחריות, גם תחושות כשלון, גם הצלחות גדולות, הגעגועים, הפרידות ועוד.
לפני כמה שנים בלי להתכוון גם אני הייתי צריכה את המרפאה בעיסוק שלי. היא לא הייתה קיימת.
גיליתי שאני בתחילתה של סכרת ומצאתי את הפתרון באמצעות אנדוקרינולוגית ודיאטנית.
אבל לא מצאתי מי שתעזור לי לחבר את הנקודות, לשפר, לשמר, זו שתעזור לי לצקת משמעות, תחושת שייכות והסתגלות לתפקוד החדש של אכילה מבריאה ולאיכות החיים שאני מחפשת.
לפני כמה שנים נולדה המרפאה בעיסוק הזו.
זו שעוסקת בהתפתחות וגם בבריאות מטבולית.
אני.
השחיקה זזה הצידה. ההתרגשות התחילה לבעבע.
פתאום השגרה הטיפולית היומיומית הפכה למקום בטוח, זורם והאנרגיות החיוביות התחזקו.
הרי את זה אני עושה כבר 15 שנים. כמה פשוט ונעים.
העיסוק החדש של סדנאות בישול, ליווי להסתגלות באורח חיים דל פחמימה וקטוגני היו החלק החדש, המפחיד, הסטארט-אפ המרגש.
השילוב ביניהם נראה לי טבעי וזורם.
ההסתכלות שלי בעלת מנעד רחב ועמוק.
מתינוקות ועד זקנה.
איך מקיימים אורח חיים מיטבי, מותאם משפחה, לאורך החיים, התפתחותי, מטבולי, כשכל סובייקט מקבל את הזרקור שלו.
נכון, אני מסתכלת דרך משקפיים מסויימים ואני מודעת לכך. כל אחת ואחד יקחו שבריר או את כל החבילה לפי הצרכים שלהם.
מה אני עושה היום? ברמה הכי פרקטית מקצועית:
יומיים - שלושה בשבוע מדריכה מסגרות חינוכיות ומאתרת ילדים בעלי צרכים שונים מגיל 3 ח׳ עד גיל 4 שנים - את זה עושה מזה 15 שנים.
בעלת קליניקה פרטית בריפוי בעיסוק בעשור האחרון.
מקיימת סדנאות אוכל, אירוח וליווי בתזונה דל״פ וקטוגנית
ופותחת עם קולגה מרפאת אכילה, האכלה ועצמאות לגיל הרך.
ואם אפשר ברגליים חשופות ובשמש.
לסדנאות אירוח הבאות שבהן תקבלו ארוחה מלאה דלת פחמימה וקטוגנית, את כל המתכונים של מה שתאכלו, תוכן מעניין, פרקטי, מלמד ומשנה תפיסה:
יום חמישי 24.3.22
יום שלישי 26.4.22
מוזמנים להמשיך לעקוב באינסטגרם:
צילמה: דנה פרידלנדר